בלוג

ניסיתם הכל. איימתם, לקחתם את הפלאפון, ביטלתם את הטלוויזיה, שלחתם לחדר. לפעמים זה עבד לשנייה, אבל רוב הפעמים זה רק החמיר את הפיצוץ והפך את

האם אתם מרגישים שכל "לא" שלכם הופך להכרזת מלחמה? שהבית הפך לשדה קרב יומיומי על הדברים הכי קטנים – מכיבוי מסכים ועד צחצוח שיניים? האם

אתם מכירים את הרגע הזה. השקט שלפני הסערה. אתם הולכים על קצות האצבעות, מרגישים את האוויר נטען בחשמל, ויודעים שה"פיצוץ" מתקרב. זה יכול להיות בגלל

סוֹלַחַת לָךְ יֶלֶד שֶׁלִּי עַל כָּל שִׁעֲרָה,שֶׁנִּתְלְשָׁה לִי מֵהָרֹאשׁ. עַל כָּל עֶצֶם,שֶׁכָּאֲבָה מֵהַבְּעִיטָה הַחֲזָקָה, עַל כָּל פֶּצַע בַּגּוּף,שֶׁדִּמֵּם מִפְּגִיעָה יְשִׁירָה. עַל כָּל חֹר בְּלֵב,שֶׁנִּפְעַר מֵהַמִּלִּים

שאלת פנימיה כן או לא עולה הרבה.אז אספר לכם קצת מהניסיון שלי. בהתחלה כשקרוב משפחה שידע על הקשיים מקרוב, זרק לי פנימיה, הדפתי אותו ואת

ההתמודדות האינסופית והמתסכלת הזו עם ODD הביאה אותי למפגשים עם המון סוגי טיפולים וסוגי מטפלים (גם קונבציונלי וגם אחרים).כולם יודעים לשמוע את מה שקורה בפועל,

כל פַּעַם שֶׁאֲנִי פּוֹגֶשֶׁת עוֹד אִמָּא כָּמוֹנִי,בְּעֵינֵי זֶה פֶּלֶא גָּדוֹל.הַפֶּלֶא הוּא כָּזֶה גָּדוֹלכִּי תָּמִיד הִסְתַּרְתֶּם מִמֶּנִּי שֶׁיֵּשׁ עוֹד כָּמוֹנִי הָמוֹן.לַמְרוֹת שֶׁשָּׁאַלְתִּי כִּמְעַט כָּל אֶחָד,בְּעֶצֶם, שָׁאַלְתִּי

מְקֻלֶּלֶת בַּבֹּקֶרמְקֻלֶּלֶת בָּעֶרֶבמְקֻלֶּלֶת בַּצָּהֳרַיִםמְקֻלֶּלֶת גַּם בָּאֶמְצַע. מַבְלִיגָה בַּבֹּקֶרמְפַיֶּסֶת בָּעֶרֶבמַסְבִּירָה בַּצָּהֳרַיִםאוֹהֶבֶת גַּם בָּאֶמְצַע. חֲזָקָה בַּבֹּקֶר,מְרֻקֶּנֶת בָּעֶרֶב,לֹא יְכוֹלָה יוֹתֵר בַּצָּהֳרַיִםוְגַם לֹא יְכוֹלָה לָלֶכֶת בָּאֶמְצַע. מְקֻלֶּלֶת וַעֲדַיִן אוֹהֶבֶת.בֹּקֶר,